ערופי שפתיים סוגרים חשבון עם:  

  אביהו(לפחות היתה חניה)גאון  

לאחרונה עם השתכללות הטכנולגיה אני נתקל יותר ויותר באנשים כמו אביהו,אנשים שמקדישים את זמנם לבקר באינסוף הופעות וזאת כביכול בשליחות מקודשת :  לצבור עוד ועוד מידע, את המידע הזה הם צורפים אט –אט לעץ ענקי של שמות ופרטים קטנים.

את מי משרת המידע הזה? שאלתי את עצמי בזמן שקראתי את הביקורת של אביהו בוחבוט על הג'חנון במסיבה . משהו הסריח בכתיבה המתחכמת  שלו משהו מנע ממני לקחת ברצינות את הביקורות לגבי הליכלוך.

יכול להיות שאדם שמגדיר את עצמו כחובב רוק מזדעזע ממפגש עם הומלס ברחוב?

לא משהו כאן לא נראה לי הגיוני

הדעה שלי רק הלכה והחריפה ככל שהמשכתי לקרוא,היחס שלו אל הדמויות הנשיות היה מופרז עד כדי פרוורטי.אני ניסיתי לדמיין  לעצמי את אותו כתב

עולה אט אט במדרגות כשהוא כבר מראש מעקם את אפו,למראה התקרה הסדוקה,"בשביל זה רבתי עם אבא שלי על המפתחות של האוטו? חושב הוא לעצמו ואז  הוא נזכר בדמותה של זואי פולנסקי עם חולצת טריקו מניו יורק וליבו פועם שוב בחוזק.

הוא נזכר בעץ המידע וארשת נחישות זחוחה עולה על פניו.הקהל השיכור דוחה אותו,הג'חנון נראה לו חשוד הוא מנהל סמול טוק עם קוואמי ,פוזל לעבר הבמה ומסנן קללה על חיו .הריקניים.

דמיינו לעצמכם את פניו ההזויות כאשר קלט לפתע שהוא הגבר היחידי שמשתמש בדיאודורנט.

והנה הוא שוב ספק מסתחבק עם קוואמי על הג'חנון ספק מאושש שוב שהמכשיר הסלולרי שלו לא יוצא מטווח קליטה.

כמו שליחי הציבור הוא  עוטה  על פניו  ארשת מסתורין ,פני הפוקר שלו לא מגלים את שאט הנפש והבוז שהוא רוחש לסובבים אותו.הסאונד מעורר  בו חלחלה הרי רק שבוע שעבר הוא ראה את גון קייל .לסיכום כל מי שבא לפסטיבל רוק כדאי לו שיוריד מעליו כמה מכשירים אלקטרונים ויתרכז בהנאה הצרופה והאנלית שלשמה הומצא הרוק.

http://qube.co.il/qarts.asp?qid=636